סוגי נייר בהעתקות שמש

בעבר, לפני המצאת הדפוס המודרני, הועתקו תוכניות הבנייה על ידי צריבת חומר כימי על נייר פרגמנט בעזרת אור השמש. הסיבה לכך הייתה הצורך בדייקנות רבה בהעתקת התוכניות מצד אחד, ללא אפשרות לקחת את הסיכון של טעות במקרה של העתקה ידנית, ומצד שני לא הייתה אפשרות טכנית לבצע צילום או העתקה של תוכנית בנייה שלמה בשל גודל הדף עליו היא משורטטת.

הטכניקה עצמה כללה העתקה של התוכניות על גבי נייר פרגמנט שקוף והצמדתו לנייר המצופה בחומר כימי מיוחד בעל רגישות לאור. בעת החשיפה לשמש התאדה החומר הכימי, ועל הנייר נשאר תוואי השרטוט בלבד.

היום, כאמור, העתקת תוכניות בנייה מתבצעת באמצעים דיגיטליים ולא בעזרת אור השמש, ועדיין לא כל מכון העתקות יכול לבצע זאת.

בעבר היו נעשות ההדפסות על מספר מצומצם של סוגי נייר, בשל העובדה כי לא כל הניירות התאימו לשיטה הקלאסית של העתקות שמש בעזרת השמש עצמה, ובשל הצורך בגיליונות נייר גדולים במיוחד.

היום ניתן לבצע את העתקת תוכניות הבנייה בשיטה דיגיטלית לחלוטין, בעזרת המחשב, אך גם בעזרת "פלוטר", שהיא מכונת הדפסה מיוחדת הפועלת על פי אותה שיטה של העתקת אור. היתרון של שיטה זו הוא הדיוק המקסימלי בהעתקה והיכולת להעתיק גם תוכניות גדולות במיוחד או בגדלים בלתי שגרתיים.

על פי מה נקבעים סוגי הנייר בהעתקות שמש?

כאמור, תוכניות בנייה מגיעות בגיליונות גדולים במיוחד, ולכן מצד אחד יש צורך בנייר חזק מספיק, אך מצד שני הנייר חייב להיות מספיק דק כדי שיוכלו לקפל אותו בנוחות, והוא חייב להיות מספיק גמיש לעמוד בקיפולים ופתיחות חוזרים ונשנים.

בעבר הלא רחוק היה צורך לבחור בנייר המתאים בהתאם לצבע התוכנית הרצוי, רגישות הנייר לאור, חיי המדף של הנייר, גודלו של הגליל ועוד. אחת הבעיות הייתה שלניירות הכימיים הייתה רגישות כל כך גבוהה לאור השמש, שהנייר היה יוצא מכלל שימוש תוך מספר שבועות. כל ניסיון ליצור נייר בעל רגישות פחותה לשמש, כלומר בעל אורך חיים גדול יותר, ייצר בהכרח תוכניות באיכות נמוכה יותר, ועל כן היה בעייתי.

היום הבעיות האלה מאחורינו, והנייר המודרני, המלאכותי, עונה על כל הצרכים של חוזק וגמישות, ושיטות ההדפסה המודרניות מאפשרות לתוכניות להחזיק כמעט לנצח, בלי להיקרע ובלי לדהות.